כפתורים

בוטניקה לנוער

2012-02-08T01:36:00.000+02:00

למעלה: מיה פארו, 1968. צילום: ביל אפרידג'
למטה: כריסטופר קיין, אביב-קיץ 2012

הצווארון הלבן

2012-02-04T20:36:00.001+02:00

למעלה: סטיבן מייזל לווג איטליה, מרץ 2006
למטה: מרקוס אוהלסון לבון 59, חורף 2012

בלדה לעוזב קיבוץ

2012-02-03T22:53:00.000+02:00

לארה סטון (אנג'לו פננטה ל-T Magazine Travel, אלסדיר מקלילן לווג בריטניה ול-i-D, אינד ווינוד לווג פריז)

צבעי סתיו

2012-01-30T01:20:00.000+02:00

קולקציות הקדם-סתיו הפכו להיות בין הקולקציות האהובות עליי. אולי בגלל שאני סאקר של בגדי חורף (כנראה לאור העובדה שאין לי מספיק מהם) ואולי בגלל שהשילוב של חצאית A קצרה, מעיל וסריג הוא מבחינתי אחד השילובים הכי מוצלחים שיש.

בכל מקרה אלה המראות שהצליחו לשמח אותי, מימין: פרואנזה סקולר, קארבן, פדרו לורנקו, ת'אקון, קלווין קליין, קלווין קליין, ז'יבנשי, ג'יי.וו אנדרסון, קנזו, פרואנזה סקולר, לנוון, פדרו לורנקו, 3.1 פיליפ לים, מארני, ז'יבנשי, איב סאן לורן, קארבן (את התמונה כדאי להגדיל ואז להתעלם מהדוגמנית עם הראש הקטוע, כי ככה זה היה במקור :/).

סמסטר חורף

2012-01-28T01:53:00.000+02:00

מקווה שמלתחת החורף שלי תכלול כל אחד ואחד מהשילובים הנ"ל, ורצוי בסביבת קירות בצבעי פסטל. מעוניינת בעיקר באנסמבל מס' 3, תודה (במבי נורת'ווד בליית' בהפקה של הארפר'ז באזאר רוסיה, ינואר 2012).

אמא של אומה

2012-01-27T02:44:00.000+02:00

חייבת לומר שעם כל אהבתי הגדולה לאומה תורמן, בכלל לא ידעתי שאמא שלה, ננה פון שלברוג (Nena von Schlebrugge) היתה דוגמנית-על. ואחרי שגיליתי, הגוגל אימג'ס שלי עבד שעות נוספות בחיפושים אחר צילומי אופנה שלה משנות השישים. אין ספק שמדובר בדמיון מדהים.

מלמעלה: ננה בצילום של ריצ'רד אבדון להארפר'ז באזאר, 1962; ננה ב-1962; ב-1963; מועד לא ידוע; ב-1960; על שער ווג, 1962; במגזין ווג, 1961; בווג, 1961; מועד לא ידוע; בווג, 1962; ב-1962.

בלאק לייבל

2012-01-14T19:49:00.000+02:00

כשהייתי בת 11 היה דבר אחד שממש רציתי: חולצה עם לוגו של "בנטון". לחברה הכי טובה שלי היו בערך 10 טי-שירטס עם הלוגו הרקום בחזית שהיא קיבלה במתנה מחו"ל, ואני הסתפקתי בטרנינג עם סמל של "פרוט אוף דה לום". היום, אם מישהו היה שואל אותי אם אני מוכנה ללבוש חולצה עם לוגו של רשת אופנה, סביר להניח שהייתי מסרבת בתוקף. אלא אם כן מדובר בחולצה מקולציית הריזורט של "סלין". רק 405 דולר והיא שלכם.

מלמעלה: הטי-שירט בקולקציית הריזורט, בהפקה של ווג פריז ובהפקה של W.
למטה: דיאנה מציגה את הגרסה שלה לחולצה עם לוגו.

עידן התמימות

2012-01-06T16:48:00.000+02:00

למעלה: נטליה וודינובה, ווג יפן, 2001. צילום: טרי ריצ'רדסון
למטה: קירסטן דאנסט, מתוך "מארי אנטואנט", 2006

(אולי קצת יותר מדי נערות שרועות לאחרונה. טוב, נו)

בייגל בייגל

2012-01-04T22:00:00.001+02:00

למעלה: קרלי קלוס, צילום: גיא ארוך
למטה: לינדזי וויקסון, צילום: פול גרהאם

הינשופים

2011-12-31T13:35:00.000+02:00

למעלה: We Children of The Zoo. צילום: מייקל פודלקה, מתוך מגזין אטומיקה
למטה: Owls Night. איור: מאשה קרסנובה-שאבווה, מתוך אתר האמנית

Dress Code

2011-12-26T01:43:00.000+02:00

למעלה: שמלה של ג'יאנפרנקו פרה לכריסטיאן דיור, 1992
למטה: שמלה של דיור בווג רוסיה, יוני 2011

Ready Made / Ready to wear

2011-12-17T20:20:00.002+02:00

למעלה: מזרקה, מרסל דושאן, 1917
למטה: Prada Toilet, טום סאש, 1997

יומן נעורים

2011-12-12T20:08:00.002+02:00

מלמעלה: לילי, ברחיה, אניקו, קרלי, לילי, לארה, נטשה, סיגריד, לינדזי, דרי, מגדלנה. כל הצילומים: אלסדיר מקלילן

קוראים עם ניקוד

2011-12-07T21:09:00.001+02:00

למעלה: נעמי קמפבל, ווג אמריקה, 1990. צילום: פיטר לינדברג
למטה: נעמי קמפבל, ווג בירטניה, 2009. צילום: מריו טסטינו

סינרומן

2011-11-23T22:06:00.001+02:00

ראיתי אתמול את "כפרה" ולמען האמת קצת השתעממתי. לא שזה היה סרט גרוע, אבל לא הייתה לי הרבה סבלנות אליו. ובכל זאת, הארט, התלבושות ובכלל כל הצד הוויזואלי היו מצטיינים. זה די והותר בשביל לחלוק אותם בפוסט.

She's like a rainbow

2011-11-22T20:59:00.001+02:00

מלמעלה: מדונה במגזין Another; נטלי פורטמן ב-Closer; ליידי גאגא בווג; נטליה פירו; נעמי קמפבל על שער ווג; שרלוט פרי בבלוג של טרי ריצ'רדסון; נטליה וודינובה ב-W; בריטני ספירס; ניקי מינאז'; סקרלט ג'והנסון ב"אבודים בטוקיו".

מראה מראה

2011-11-17T20:46:00.001+02:00

למעלה: ונוס במראה, ציור של ולסקז, 1647-1651
באמצע: Bergstrom over Paris של הלמוט ניוטון, 1978
למטה: הפקה שצילם ז'אמפאולו סגורה ל-Antidote #2, סתיו 2011

Dog Day Afternoon

2011-11-12T12:59:00.001+02:00

למעלה: תצוגת בלמן, הוט קוטור 1951
למטה: תצוגת אמפוריו ארמני, סתיו 2011

קט קופי

2011-11-05T01:44:00.001+02:00

קייט מוס, 1995. צילום: אלן פון אנוורת'.
ג'ין סיברג, 1959. צילום: פיליפ הלסמן.
טוויגי, 1967. צילום: הלמוט ניוטון.

Too cool for school

2011-11-03T20:05:00.000+02:00

למעלה: לינדזי וויקסון, Self service magazine. צילום: אנג'לו פנטה
למטה: אידי קמפבל, Tank magazine, צילום: ויקטור ווטיאייר

הו!

2011-10-28T20:25:00.002+02:00

למעלה: פיבי פילו על שער The Face, ספטמבר 2002. מכאן.
למטה: פיבי על שער "ג'נטלוומן", אביב-קיץ 2010.

סופרסטאר

2011-10-26T23:58:00.001+02:00

מלמעלה: "ליל כוכבים", וינסנט ואן גוך, 1889; הפוסטר של "חצות בפריז", וודי אלן, 2011; תצוגת אביב-קיץ 2012 של רודארטה; עוגת קומות, מכאן.

ניו-יורק, לונדון, מילאנו, פריז: סיכום חודש האופנה, קיץ 2012

2011-10-22T14:42:00.000+02:00

לפני שבועיים ראיתי את הסרט "ביל קאנינגהם ניו יורק", שמספר על צלם אופנת הרחוב בן ה-83, שהקדיש את כל חייו לצילום. וכשאני אומרת כל חייו, אני מתכוונת לזה: הוא חי ונושם צילום. בקושי אוכל, בקושי ישן, חי בדירה פצפונת בניו יורק שעמוסה במדפים עם כל הנגטיבים והתמונות שהוא צילם מאז שנות השישים ומבלה את כל היום ברחובות העיר עם מעיל כיסים כחול, מצלמת פילם ואופניים. לא משנה אם יש שמש, גשם, רוח או שלג.

על אף שהוא נחשב לאחד מהצלמים החשובים בתחומו ומצלם את כל אנשי התעשייה הזוהרת, את התצוגות בשבועות האופנה ואת אירועי העשירון העליון, קאנינגהם הוא ככל הנראה האדם המקסים ביותר בעולם, והוא מצליח לשמור על מידת צניעות שמאוד קשה בתעשייה כל כך ראוותנית ונהנתנית. בקיצור, אני ממש ממליצה לראות את הסרט, ו/או להציץ בטורים שלו בניו יורק טיימס.

ביל קאנינגהם בפוזה אופיינית

אבל האמת שהפוסט הזה לא היה אמור להיות בכלל על ביל קאנינגהם, אלא על חודש האופנה שהסתיים לפני שבועיים. כמו בשנה שעברה, גם הפעם בחרתי את הבגדים שהייתי רוצה ללבוש, או את הטרנדים שהייתי מאמצת בשמחה.

1. חצאיות מקסי + סריג

מימין: ברברי, רושאס, ז'יל סנדר, הרמס

2. שמלה לבנה

מימין: טי ביי אלכסנדר וואנג, כריסטוף למייר, ולנטינו, ג'אנפרנקו פרה, ולנטינו, ז'יל סנדר

3. שמלות אביביות ואווריריות

מימין: ג'יל סטיוארט, הרמס, פראדה, ג'ונתן סונדרס, ג'יל סטיוארט

4. סקול גירל משודרג

מימין: ריצ'רד ניקול, No. 21, טי ביי אלכסנדר וואנג, פרין, כריסטופר קיין

5. חצאיות עפרון

מימין: פרין, לנוון

6. ובעיקר הרבה שמלות

שורה 1 מימין: ולנטינו, דריס ואן נוטן; שורה 2: J.W אנדרסון, מארק ביי מארק, אקנה, פרין; שורה 3: קארוון, פיטר פילוטו וכריסטופר קיין

אה, ופתחתי גם טאמבלר!

גוד מוד 3#

2011-10-15T14:47:00.000+02:00

מימין: אבי לי קרשאו בהפקה שצילם ריצ'ארד בוש ל-i-D, סתיו 2011.
משמאל: אריזונה מיוז ודפני גרונוולד בהפקה שצילם אליסדיר מקלילן ל"סלף סרוויס" מס' 35.

גוד מוד 1#
גוד מוד 2#

כך תהיי מיסיז פינקמן*

2011-10-09T19:30:00.000+02:00

היו כמה רגעים שהיה לי משעמם ביום כיפור וזה מה שקרה. בכל מקרה, פרט לבגדים לבנים וצהובים, נראה שעונת הקיץ צפויה להיות עמוסה בשמלות ורודות (ספרתי יותר מ-50! מעצבים). דווקא נראה די כיף. הבחירה שלי היא השמלה של "אקנה", שנייה מימין בשורה הרביעית.

מימין למעלה: איב סאן לורן, קינדר אגוג'יני, לוקה לוקה, ניקול פרחי, אוסמן, PPQ, ריצ'רד ניקול, מייקל ואן דר האם, ויונה, ג'ייסון וו, ג'ני קיין, ג'יל סטיוארט, ג'ונתן סונדרס, קבורק קילג'יאן, מוניק לולייה, נעים קהאן, ויקטור ורולף, סינתיה סטפה, DKNY, ארין פתרסתון, פארה אנסנה, ג'יי קרו, איסה, אייזק מזרחי, ולנטינו, אקנה, אדם, אן סופי בק, בטסי ג'ונסון, צ'אדוויק בל, Cushnie et Ochs, קריצ'רס אוף דה ווינד, גליאנו, ג'יאנפרנקו פרה, ז'יל סנדר, לנוון, מארני, מוסקינו צ'יפ אנד שיק, נינה ריצ'י, רושאס, מניש ארורה, אלברטה פרטי, טופשופ יוניק, רוסקנדה אילינצ'יק, carven, קוסטם נשיונל, דיור, פרגאמו.

* וגם זו דרך

קדושת האדם וקדושת האדמה

2011-10-07T13:33:00.000+02:00

למעלה ומשמאל: ווג פריז, אוקטובר 2011. צילום: דיוויד סימס
מימין: ווג פריז, 1969. צילום: Jeanloup Sieff

בנות הזהב

2011-10-05T23:55:00.001+02:00

שנאתי את התצוגה של סטלה מקרטני לאביב-קיץ 2012. שנאתי ממש. מעיל הזהב התפוח הוא עוד שריד מהעונה הנוכחית. מימין: קרלי קלוס בווג ספטמבר 2011, לילי קול בהארפר'ז באזאר אוקטובר 2011, אניה רוביק בווג בריטניה ספטמבר 2011, ג'מה ביינס בהארפר'ז באזאר אוסטרליה ספטמבר 2011.

X פקטור

2011-10-03T09:09:00.000+02:00

1. בשבוע שעבר יצא סרטון שני שביים הרמוני קורין ל"פרואנזה סקולר". הסרטון הראשון שיצא לפני שנה היה בדיוק מה שאפשר לצפות משילוב של השניים, אבל Snowballs הוא משהו כ"כ הזוי שאני אפילו לא מסוגלת לראות אותו פעם שנייה. וכן, גם העובדה שג'ק ולזארו הסבירו שהקולקציה שאבה השראה מכל מיני ילידים ושמיכות טלאים שהם פגשו בטיול לא ממש מצדיקה את מה שקורה כאן. לצפייה בסרטון.

יליד בלבוש יוקרתי

2. מעולם לא אהבתי מאוד את הרמוני קורין. בטוח לא כמו אלון, אבל אני מסוגלת להעריך אותו ואת האסתטיקה הקולנועית המיוחדת שלו, שהתחילה כשהוא כתב את Kids ללארי קלארק ב-1995. לפני שבועיים קראתי כתבה מהניו יורקר משנת 1994 שנקראת Chole's Scene (בכלל, כל הגיליון הזה שמוקדש לאופנה מהנה במיוחד) במהלכה מפרט הכתב ג'יי מקינרני על פני שבעה עמודים עמוסים ומרתקים על הסצנה של הסקייטרים וילדי הרחוב מניו יורק שבראשם עומדת קלואי סביני, דוגמנית מתחילה, שחקנית בפוטנציה, מוזה ו"איט גירל".

"קלואי תמיד נמצאת צעד אחד קדימה לפני שאר הבנות", מספרת בכתבה הסטייליסטית הניינטיזית דייזי פון פורת'. "היא קראה את כל ההיסטוריה של האופנה והיא יכולה להיכנס לחנות יד שנייה ולמצוא שמלת וינטג' של איב סאן לורן כשכל שאר הבנות מתלהבות מסתם טי שירט. אם היא רואה בגד מגיע לאחת החנויות המרכזיות בעיר, אז זהו, היא כבר לא בעניין שלו". היפסטרית.

קלואי על שער מגזין Vice משנת 1994 ובהפקה מאותו גיליון בבגדים של X-girl

3. דייזי פון פורת' היא לא רק סטייליסטית אלא גם עומדת ביחד עם המוזיקאית קים גורדון מאחורי המותג X Girl, שיועד לנערות בדיוק כמו קלואי סביני, שלמעשה שימשה כמוזה של השתיים ואף דגמנה בתצוגה שנערכה ב-1994. הן אפילו העתיקו חולצה שלה לליין שלהן. עוד מעריצים של X Girl, שכיוונו לחובבות סטייל אינדי-פרפי-סקייטרי היו סופיה קופולה, ספייק ג'ונז ומארק ג'ייקובס.

4. אבל לא רק קים גורדון ניסתה את מזלה בעיצוב אופנה (ולא בפעם האחרונה), גם סופיה קופולה, שארגנה את תצוגת האופנה של X Girl, השיקה ב-1995 ליין אופנה בשם Milk Fedֿ כנראה בעיקר בגלל שהיה לה משעמם. המותג שמשווק עד היום ביפן כלל טי שירטס עם דימויים של צ'ה גווארה וסטיב מקווין וכיתובים כמו Wasted ו-I Love Booze, שכנראה התלהבנו מהם בניינטיז.

"תמיד רציתי להיות מעצבת, אבל לא חשבתי שאני יודעת מספיק", סיפרה בראיון למגזין W כשהייתה בת 22. "אבל אחרי שגיליתי שגם קים ודייזי לא יודעות לתפור החלטתי לנסות. אני מעריצה אנשים שפשוט מחליטים משהו ועושים אותו". (אגב, מצחיק שלכתבה ב-W הצטלם לצד הדוגמניות/חברות של קופולה גם סטפן דורף, שכיכב לפני שנה ב-Somewhere של קופולה שצולם, כמו הכתבה בשאטו מרמון).

סופיה וקים לובשות X Girl

סופיה וחברות לובשות Milk Fed, מתוך מגזין W

5. גם קניה ווסט לא ממש יודע לתפור אבל זה לא מנע ממנו להציג בשבת קולקציה בשבוע האופנה בפריז. אם לסכם את התצוגה במילה אחת: מחריד, אבל מכיוון שמדובר בקניה אז הגיעו המון אנשי אופנה נחשבים, מאזדין אלאיה ועד אנה ווינטור, שלא ברור לי אם הם באמת חשבו שיש סיכוי שהוא יעצב משהו ברמה. כמובן שזה לא קרה, אבל אין לי ספק בכלל שהקולקציה הזו תימכר טוב מאוד בקרב פרחות חובבות בלינג מג'רזי שור או מיאמי ביץ' ושנצטרך בסופו של דבר לסבול מקולקציה נוספת שהוא יעצב לקראת החורף הבא.

Got my niggas in Paris and they going gorillas

אורנג' קלאש

2011-10-01T20:11:00.001+03:00

מימין: סטיבן קליין לווג בריטניה, מרץ 2011
משמאל: אלכס שטלן לווג פריז, 1969

הרמוני קורין

2011-09-27T23:04:00.000+03:00

איסלין סטירו ב-Le Petite Femme שצילמה קורין דיי לווג יפן ב-2006. במקרה מצאתי את ההפקה היפהפיה והענוגה הזו באתר כלשהו והחלטתי לשים את כולה. זה הזכיר לי שעברה בדיוק שנה מאז שהיא מתה.

מועדון האקסיות

2011-09-17T15:30:00.001+03:00

למעלה: קולקציית אביב-קיץ 2012 של רייצ'ל אנטונוף
למטה: לארה סטון בווג פריז, אוגוסט 2011. צילום: אינז ווינוד

You're So Vain

2011-09-16T02:19:00.001+03:00

קרל לאגרפלד: אני לא יכול אפילו לצאת לרחוב יותר. זה מפריע לי.
קארין רויטפלד: אתה כמו כוכב רוק.
קרל: כן, זה מוזר. אני לעולם לא אבין את זה. זה ביזארי. אני לא שר, לא מופיע בסרטים, אבל אני לא יכול לעבור את הכביש בשקט.
קארין: אבל אנשים אוהבים אופנה.
(מתוך ראיון שערך לאגרפלד עם רויטפלד במגזין "אינטרוויו")

לא ממש תכננתי לכתוב משהו על קארין רויטפלד. בכל אופן לא חשבתי שיש לי הרבה מה לומר עליה כרגע. קראתי לא מזמן את הראיון ב"אינטרוויו" והוא היה חמוד אבל לא יותר מזה. אבל בזמן שהסתכלתי על כל התצוגות משבוע האופנה בניו יורק דרך האייפד נחשפתי כל מספר דקות לאימג'ים מהקמפיין שהיא עשתה ל"בארני'ז" שמתפקדים כפרסומת היחידה בין הדגמים.

באופן כללי אין לי בעיה עם הקמפיין וגם לא עם קארין. זכותה לבחור את החברים והמשפחה שלה (נעמי קמפבל, נטשה פולי וג'ובאנה בטליה) לככב בבגדים של החנות, אבל מה שבאמת לא יכולתי לסבול זה את הצילומים בהם היא מככבת בעצמה. משהו שם נראה לי לא טבעי, מוגזם ומוחצן.

מימין: קארין ובנה ולדימיר, הבת ג'וליה וקארין בתמונה שהצליחה להרגיז אותי

נראה שגם פרנקה סוזאני, העורכת של ווג איטליה מסכימה איתי כי היא אמרה השבוע באיזו שיחה ש"קארין מאוד טובה בלבנות את התדמית של עצמה ושהיא כנראה שכחה איפה היא עובדת ומה שמעניין אותה זה שיצלמו אותה. אם את מרגישה שלהיות העורכת של ווג זה להיות סלבריטי, אז טעות בידייך".

קארין עם עוד עורכת מוחצנת מדי במסיבת הקאריוקי שערכה לכבוד קמפיין בארני'ז

קארין במסיבת הקאריוקי לצד עוד זונת תהילה. צילום: טרי ריצ'רדסון

באופן אישי אני דווקא מאוד מעריכה את העבודה של קארין, ואני חושבת שווג פריז שהיא ערכה עד לא מזמן היה מגזין מצוין, שנחרב לאטו על ידי המחליפה עמנואל אלט. הנה למשל השער של גיליון אוקטובר. סשה פיבוברובה מעולם לא נראתה כל כך אלנבי.

גם הגיליון החדש של מגזין V בו רויטפלד הייתה אורחת-עורכת נראה מבטיח, בעיקר ההפקה בהשראת אליזבת טיילור וההפקה המתוקה עם לארה סטון (צילום: מריו טסטינו, סטייל: רויטפלד).

בעוד חודש צפוי לצאת גם הספר Irreverent, שסוקר את יצירתה וחייה של קארין, עליו היא עבדה לצד אוליביה זהאם (עוד עורך מגזין שצריך להירגע קצת עם חיי הגלאם). בשיחה עם ווג לרגל הספר, היא סיפרה קצת על התהילה: "אני חושבת שהכל בגלל הבלוגים כי עבדתי 20 שנה ואף אחד לא דיבר עליי... אבל מה כל כך מעניין בי? אני רק מצלמת הפקות. אני לא אמנית גדולה, אני לא כותבת ספרים, אני לא ציירת, ואנשים ברחוב מבקשים ממני להצטלם או לחתום להם. אבל אני חושבת שעדיף להעריך את זה, כי אולי זה לא לנצח".

אם היא באמת חושבת שאין בה עניין רב, לא ברור לי למה היא בחרה למקם את עצמה בחזית הקמפיין. ואם זה לא מספיק, החודש היא מככבת גם על שער מגזין i-D ובין דפי The Gentlewoman. אה, ובמסיבת הקאריוקי היא שרה את You're So Vain #ג'אסט סייניג.

נקודת השקה

2011-09-09T03:13:00.002+03:00

ראיתי היום את הסרט "בתולות הים", ושמלת הנקודות התכולה של שר (שאגב משחקת בסרט מישהי בת 31!) ממש הזכירה לי את התלבושת הזו מקולקציית סתיו-חורף 2011 של מארק ג'ייקובס. אגב, תצוגת אביב-קיץ 2012 של ג'ייקובס תתקיים בעוד שבוע בדיוק. מרגש.

שקפקפים

2011-09-05T01:27:00.000+03:00

למעלה: מאחורי הקלעים של תצוגת הוט קוטור 2011 של כריסטוף ג'סי, מתוך המגזין האינטרנטי החדש האהוב עליי. למטה: הרגליים של קרוליין בראש נילסן בהפקה מגיליון נומרו 125, אוגוסט 2011. צילום: Sean & Seng.

גוד מוד 2#

2011-08-27T22:47:00.000+03:00

תמונות חמודות מאוד שמתכתבות שוב עם מראה הסיקסטיז, מאחורי הקלעים של תצוגת סתיו-חורף 2011 של צומורי צ'יסטו (שכבר הזכרתי כאן) שערכתי לכדי הפקה קטנה. את הצילומים המקוריים אפשר למצוא במגזין האונליין היפהפה Peut-etre.

גוד מוד

2011-08-19T18:28:00.000+03:00

מעולם לא הסתרתי את אהבתי לדברים בריטים, והחזרה של המוד לקולקציות החורף משמחת אותי במיוחד. בשבוע שעבר כתבתי משהו קצרצר בסגנון על החזרה של המשבצות (plaid, tartan), והחלטתי להשקיע בזה קצת יותר.

[שתי ההפקות הראשונות הן משנות התשעים. ב-Campus beat (תמונות 1, 2, 3) מ-1994 צילם סטיבן מייזל את כריסטי טרלינגטון ולינדה אוונג'ליסטה למגזין ווג איטליה, והתוצאה מתוקה להפליא; קייט מוס (תמונות 4,5) מככבת בהפקה שצילם יורגן טלר ב-1995, שוב לווג איטליה, ומיד אחריה (תמונה 6) אדי קמפבל בספק מחווה לאותה הפקה מתוך גיליון קיץ 2011 של TANK. צילום: ויקטור ווטייר].

שש התמונות הבאות מציגות את האינטרפטציה הטובה ביותר לדעתי של מראה המוד לחורף הקרוב, והאחראית לה היא מיוצ'ה פראדה. לפני שבועיים כשהייתי באיטליה לנסיעה קצרה, נכנסתי לחנות של "פראדה" בוונציה שנראתה כאילו נחתה הישר מהסיקסטיז. המשיכה האוטומטית שלי הייתה לשמלה המקסימה הזו. כמובן שחזרתי בידיים ריקות.

[קמפיין "פראדה", סתיו-חורף 2011 שצילם סטיבן מייזל (תמונה 7); נטליה וודינובה (תמונה 8) בצילום של מרט ומרקוס לווג ספטמבר; קרלי קלוס היפהפיה (תמונה 9) בצילום של ארתור אלגורט לגיליון ספטמבר של ווג יפן; הפקה סיקסטיזית במיוחד שצילם לוק איירונס לגיליון ספטמבר של הארפר'ז באזאר אוסטרליה (תמונה 9); גרסה חמודה שמשלבת בין השמלה של "פראדה" לפנים של טוויגי שצילם רוברט טרכטנברג לגיליון אוגוסט של טאטלר (תמונה 10), ושער אוגוסט של ווג סין (תמונה 11)].

Flower Power

2011-08-08T20:55:00.002+03:00

למעלה: Elle קנדה, ספטמבר 2011. צילום: לידה וסנט ז'אק.
למטה: מתוך הביתן הקוריאני בביאנלה בוונציה - korean pavilion של האמן לי יונגביק [בשבוע שעבר ביקרתי בביאנלה והביתן של יונגביק היה בין המרשימים. המלצות נוספות: הביתנים הגרמני והישראלי. עוד פרטים על הקוריאני כאן].

חזון הצמות

2011-07-31T23:34:00.000+03:00

מלמעלה: צילום של כריסטינה קראוזה; שני צילומים של אלפרד איזנשטט, 1941; מתוך Numero, צילום: סין וסאנג; מקור לא ידוע; מקור לא ידוע; צילום של קייטלין וורת'ינגטון; אישה עם צמה, 1965; מקור לא ידוע; מגזין ניילון, 2007; מקור לא ידוע; מתוך תצוגת ולנטינו קוטור, סתיו 2011; ווג הבריטי, 1975; צילום של דניאל גורטון במגזין .Vs; מקור לא ידוע; תצוגת Thakoon, סתיו/חורף 2011; נעמי קמפבל במחווה לפול גוגן, הארפר'ז באזאר 1992, צילום: פיטר לינדברג; תצוגת אלכסיס מובילה קוטור 2011; צילום של שין סוזוקי למגזין So-En, אוקטובר 2011; איור מהבלוג chibird.

צמות חלק א'

Awesome People Hanging Out Together

2011-07-28T20:29:00.002+03:00

מימין: דיוויד ביילי, אנג'ליקה יוסטון, מנולו בלאניק, הלמוט לאנג וגרייס קודינגטון.
צולם על ידי ביילי בביתו של לאנג בצרפת, 1973.

!It's so fluffy, I'm gonna die

2011-07-18T23:16:00.002+03:00

למעלה: קמפיין פראדה, קיץ 2006. צילום: סטיבן מייזל
למטה: הפקה ממארי קלייר סין, יולי 2011. צילום: אמבר גריי

לוק אט דיס פאקינג היפסטר

2011-07-16T21:33:00.000+03:00

החלטתי לנסות לעשות פעם בשבוע לפחות פוסט שקשור בסרט אופנתי במיוחד. אחרי "הנעליים האדומות" ו"גטסבי הגדול", השבוע צפיתי ב"יפה בוורוד". הפעם האחרונה שראיתי את הסרט הזה הייתה לדעתי לפני קרוב לעשרים שנה, ועוד לא ידעתי מה זה היפסטרים. אבל נכון לשבוע שעבר, לא הייתה לי שום דרך אחרת להסתכל על הסטיילינג כאן: אנדי (מולי ריינגוולד) נראית כאילו הנחיתו אותה הישר מוויליאמסבורג 2010 ולדאקי (ג'ון קרייר) יש לי רק דבר אחד לומר: מארק רונסון התקשר, הוא רוצה את הלוק שלו בחזרה.

והנה כמה אאוטפיטים מהקולקציות של השנתיים האחרונות, שאנדי בוודאי הייתה שמחה ללבוש. מלמעלה למטה: שמלה נשף חושפת כתפיים של שאנל, טוטאל לוק של רושאס ושל מידהאם קירשוף ותחרה של D&G:

ודאקי מפגין לוק מרשים עם ז'קטים, חולצות מודפסות, משקפי שמש עגולים וכובעים:

סתם צבועות

2011-07-13T22:20:00.000+03:00

למעלה: מתוך האתר של POP
למטה: ברברה פלבין בווג Gioiello

פרפקט

2011-07-09T19:29:00.002+03:00

לפני כמה חודשים קניתי לאלכס את הספר The Official Preppy Handbook שיצא ב-1980, שכיאה לשמו מהווה את המדריך הרשמי והמלא לתרבות הפרפית. זה ספר ממש חמוד וקריא, ומרגיש קצת כמו לראות פרק של "גוסיפ גירל" רק כזה שאנשים אשכרה הולכים לקולג', ומאז, הפכת להיות קצת אובססיבית לכל הנושא. זה לא שאופנת הפרפיז או התרבות שלהם כל כך קוסמות לי, אבל עם כל פרק בספר, הרגשתי שאין דבר מדהים יותר מאשר להיות שייכת למשפחה אמריקאית מהמעמד הבינוני-גבוה שנופשת כל קיץ בהמפטונס.

כך מסתרקת נערה פרפית

אגב, בערך באותו זמן שהתחלתי לקרוא את זה, שמתי לב שיש קצת קאמבק לכל עניין הפרפיז. חוץ מ"גוסיפ גירל", שהיא אחת הסדרות הכי פרפיות שיש, אז גם טומי הילפיגר בדיוק פתח פופ-אפ שופ שמעוצבת כמו בית נופש, ובתוכה בגדים ואקססוריז שמיועדים לקהל פרפי, ובכלל, האופנה הוואספית נצפית בשנתיים האחרונות בהמון בתי ורשתות אופנה, גם לגברים וגם לנשים.

פריטים מהחנות של טומי הילפיגר

קצת השראה פרפית, מימין: צ'אק בס, היילי סטיינפלד, בלייר וולדורף, ג'סיקה סתאם ואריזונה מיוז בקמפיין Madewell

כדי להעשיר את עצמי בעוד קצת מידע על הנושא הזה קראתי בשבוע שעבר את "גטסבי הגדול" של פיצ'ג'רלד, שנחשב לספר בעל קשר הדוק לתרבות הפרפית. העלילה מתרחשת בניו יורק ובלונג איילנד בשנות ה-20 ועוסקת בחיי החברה של המעמד הגבוה ובוגרי אוניברסיטאות מה"אייבי ליג". הספר היה מצוין כצפוי, ואתמול צפיתי גם בסרט בכיכובם של רוברט רדפורד ומיה פארו מ-1974, אבל הוא לא ממש סיפק את הסחורה, והרגיש יותר כמו רומן למשרתות. בכל מקרה, הסטייל בסרט בהחלט מרהיב.

שימו לב לחליפות הצבעוניות, שכה מזוהות עם הסטייל הפרפי, לסריג הגברי הלבן ולחליפת הגולף. אגב, הסצנה המוצלחת ביותר בסרט היא ככל הנראה זו שבה גטסבי מציג את ארון הבגדים הצבעוני והמוקפד שלו לדייזי וניק, ומתחיל לזרוק את כל הסריגים והחולצות בצבעי הפסטל באוויר עד שהם נערמים על הרצפה. הכי שר הורוביץ.

שדות צבע

2011-07-07T19:17:00.000+03:00

שתי הפקות מרהיבות של Dazed & Confused. האחת פרי מצלמתה של ויויאן סאסן, ואת השנייה צילמה רות' הוגבן. על הסטיילינג בשתיהן אחראית קייטי שילינגפורד.

טווין פיקס

2011-07-05T21:39:00.000+03:00

למעלה: Watercoats של האמנית בוורלי סמס, 1991
למטה: השמלות של התאומות מ"הניצוץ", צילום: טרי ריצ'רדסון (אם תהיתם איך נראות התאומות ליסה ולואיז ברנס היום אז תגללו את הפוסט הזה עד הסוף).

בא לי לצעוק אני פרח!

2011-06-29T00:36:00.000+03:00

למעלה: פריה בהאה אריקסון. צילום: פיטר פאראגו
באמצע: ורדים לבנים. צילום: טים ווקר
למטה: אנדריי פז'יק. צילום: מרט ומרקוס

רקמה אנושית

2011-06-25T22:27:00.000+03:00

למעלה: שאנל קוטור 2010; נטליה וודינובה בשאנל קוטור, מגזין V, דצמבר 2002, צילום: דיוויד ארמסטרונג; גוטייה קוטור, 2007
באמצע: שאנל קוטור בהארפר'ז באזאר סין, 2011; שמלה של כריסטיאן לקרואה; אניה רוביק בשאנל קוטור, ווג גרמניה, 2010, צילום: קמילה אקרנס
למטה: לינדה אוונג'ליסטה בווג, 1992, צילום: סטיבן מייזל; שאנל קוטור בנומרו סין, 2010, צילום: Tiziano Magni, שאנל קוטור 2010

כמה הערות על עונת הריזורט

2011-06-21T22:32:00.002+03:00

1. אם חשבתי שעונת הריזורט הקודמת הייתה ארוכה, אז השנה נדמה שהיא נמשכה הרבה יותר זמן. אולי זה סתם נדמה לי, אבל לא זכור לי שהיו כ"כ הרבה תצוגות בשנה שעברה. הריזורט הוא לגמרי האביב-קיץ החדש.

2. אני כנראה מוכנה לרכוש כל דבר שאריזונה מיוז או ג'קלין ג'בלונסקי ימכרו לי (קולקציות לואי ויטון וקלואה בהתאמה), למרות שאת הקולקציה של ויטון לא מאוד אהבתי (גם את של מארק ג'ייקובס, יותר מדי פיג'מות). דווקא הקולקציה של קלואה הייתה חמודה יחסית לזו הנוראית שהאנה מקגיבון הציגה לסתיו 2011.

לא תקנו את מה שהיא מוכרת? ומדובר בטריינינג!

3. בשתי הקולקציות האלה נמצאות גם הנעליים הכי אטרקטיביות שראיתי בינתיים.

מימין: הנעליים המצוינות של קלואה, משמאל: הסנדלים המפתים של לואי ויטון

4. אפרופו נעליים, שמתי לב שהיו די הרבה קולקציות שהציגו נעליים שטוחות או אפילו סניקרס, חלקן משולבים עם שמלות ערב. הנה שתי דוגמאות מוצלחות:

מימין: שמלה לבנה וסניקרס שחורים אצל מקס עזריה, משמאל: סונו בשילוב הדפסים מתוק וסניקרס

5. מתברר שהמכנסיים הוורודים עדיין איתנו, גם לעונות הבאות (כדאי להגדיל):

מימין: ת'אורי, סלין, פראבל גורונג, פרין, פוצ'י, קלואי סביני, סטלה מקרטני, רייצ'ל רוי, קוסטום נשיונל ורושאס

6. והנה עוד כמה דברים שאהבתי (להגדיל!):

שורה ראשונה, מימין: אלכסנדר הרשקוביץ, איב סאן לורן, Roksanda Ilincic, קלווין קליין, סלין
שורה שנייה, מימין: קוסטום נשיונל, ז'יבנשי, פרין, ג'ייסון וו
שורה שלישית, מימין: פרואנזה סקולר, טיבי, סטלה מקרטני, קוסטום נשיונל, אלכסנדר הרשקוביץ, סלין

7. אה, וקולקציית הילדים של לנוון היא ככל הנראה הדבר הכי חמוד שראיתי בימי חיי. וכבר ראיתי לא מעט דברים חמודים.

תוספות שיער

2011-06-14T21:45:00.000+03:00

בשורה הראשונה: חמש תסרוקות אופייניות לשנות הארבעים. צילום: נינה לין למגזין לייף, 1943.
בשורה השנייה: חמש תסרוקות מומלצות לשנות האלפיים. צילום מתוך גיליון מס' 1 של The Gentlewoman (משמאל: The Fold & Twist, The Vertical Athenian, The Classic Role, The Ballerina Bun, The Vertical Fold).

סדרת טיפוח

2011-06-12T23:48:00.000+03:00

למעלה: ווג בריטניה, 1974. צילום: Eric Boman
למטה: טוויגי, מתישהו בשנות השישים

קלאסיקה מודרנית

2011-06-08T18:47:00.000+03:00

ראיתי אתמול את הסרט "הנעליים האדומות". כבר המון זמן שאני רוצה לראות אותו, אפילו הזכרתי אותו בקטנה בפוסט הזה, אבל רק עכשיו סוף סוף הגעתי לזה. בכל מקרה הציפייה השתלמה כי גרסת הבלו-ריי הייתה מדהימה ממש, ואני לגמרי ממליצה לכל מי שחובב בלט או סרטים קלאסיים. אפשר להשיג אותו כאן.

מכיוון שאני מרגישה שעסקתי לא מעט בענייני בלרינות, החלטתי להתעלם לרגע מהעלילה המרכזית של הסרט ומענייני הבלט שבו, ולהתמקד דווקא בסטיילינג המוצלח והכ"כ מודרני (פסים מעולם לא היו כה פופולריים). צריך לזכור שמדובר בסרט מ-1948, אבל את מרבית האאוטפיטים בו הייתי מוכנה בהחלט ללבוש גם עכשיו. למעשה, נראה לי שאת חלק מהם יש להרבה מאיתנו בארון. הנה כמה דוגמאות שאספתי:

התמונה האחרונה אהובה עליי במיוחד, ובה מנהל הבלט בוריס לרמונטוב מציג שיק היסטרי במשקפי שמש חתוליות. תוהה האם אלכסנדר וואנג ראה אי פעם את הסרט הזה. ואם כבר השפעות ברורות, שימו לב לחליפה שלובשת כאן הפרימה בלרינה בורונסקיה (מצטערת שהתמונה יצאה לי לא לגמרי חדה, אבל תאמינו לי) - אחד לאחד קולקציית הקיץ של פראדה.

אן סינק

2011-06-07T21:16:00.000+03:00

למעלה: אמבר וולטה ושלום הארלו, אביב 1992. צילום: דיואי ניקס
למטה: קמפיין Joe's Jeans, אביב 2011

But you know that we've changed so much since then

2011-06-01T00:13:00.000+03:00

למעלה: קירסטן דאנסט מתוך האדיטוריאל ?Do You Remember the First Time שצילמה קורין דיי למגזין The Face, שנת 2000.

למטה: הביצוע המצוין לשיר ?Do You Remember the First Time, שפתח את הופעת האיחוד הנהדרת של פאלפ בפסטיבל פרימוורה בסוף השבוע האחרון בברצלונה.

Different But The Same

2011-05-22T20:24:00.000+03:00

מימין: הארפרז באזאר ספרד, מרץ 2011, צילום: Txema Yeste; ווג, מאי 1973. צילום: ריצ'רד אבדון

ווג הבריטי, ספטמבר 1994, צילום: ניק נייט; ווג הבריטי, אוקטובר 1994, צילום: ניק נייט

ווג איטליה, מאי 2011, צילום: מיילס אלדרידג'; צילום: טרי ריצ'רדסון, מקור לא ידוע

רוקדות בחשיכה

2011-05-19T22:17:00.000+03:00

למעלה: מתוך העבודה Sleep של הצלם ניק נייט. בדצמבר 2001 התקבצו תשע דוגמניות בבית מלון מטרופוליטן לצילומי הפקת אופנה בלייב. כל אחת הוכנסה לחדר אחר למהלך הלילה, כשהיא מאופרת ולבושה בבגדי מעצבים, וצולמה תוך כדי שינה. במקביל, ניתן היה לצפות בהתרחשות בשידור חי דרך האינטרנט. את ההפקה מלווים גם שמונה סרטונים, אותם ניתן לראות כאן.

למטה: שמונה יצירות של אדגר דגה מסדרת הרקדניות. דגה, שנחשב לאחד מאבות האימפרסיוניזם, החל לצייר שיעורי ריקוד ורקדניות בלט מאחורי הקלעים החל מ-1870 ועד מותו. הרקדניות נתנו לו אפשרות לשלב בין אהבתו ליופי קלאסי לבין רצונו ליצור ריאליזם מודרני ותנועה.

Trash Bag

2011-05-17T22:43:00.000+03:00

למעלה: תיקים ורודים של שאנל בבית של סוזן רוג'רס. את שאר הבית המדהים שלה אפשר (וכדאי) לראות כאן.
באמצע: קלאודיה שיפר מביטה בתיק איפור ורוד של שאנל
למטה: בלייק לייבלי בפסטיבל קאן אוחזת בליאונרדו דיקפריו ובתיק ורוד של שאנל

גליטר

2011-05-12T00:42:00.000+03:00

למעלה: מתוך הפקה בגיליון 92 של אויסטר, צילום: בק פרסונס
למטה: נעליים של לובוטן, מתוך הטאמבלר הזה

טאץ' אוף פינק

2011-05-06T00:46:00.001+03:00

מלמעלה: ריצ'רד בורברידג' לווג איטליה, אפריל 2011; בריג'יט בארדו; אלכסיי הי ל-Elle איטליה, אפריל 2011; האנס פורר לווג פריז, מאי 2011; אלסדיר מקלילן לווג הבריטי, אפריל 2011; דיוויד סליז'פר ל-Elle צרפת; רולנד ביאנצ'יני, 1972; כנ"ל; ג'ואל לים לסינגלס קוריאה, אפריל 2011; מקס פארגו לווג יפן, מאי 2011; טוד קול ל-I-D, אוקטובר 2007; ג'וליה נוני ל-French Revue de Modes, קיץ 2011; Russh, נובמבר 2009; ברוס וובר לווג, מאי 2011; Sean & Seng לנומרו, מאי 2011.

טייגר לאב

2011-05-04T23:58:00.000+03:00

מימין: ז'יבנשי, סתיו-חורף 2011
משמאל: בלנסיאגה, אביב-קיץ 2003

קצוות מפוצלים

2011-05-02T16:00:00.003+03:00

למעלה: מודעה ישנה ל-Scotch Tape
באמצע: קירסטי יום בהפקה של ווג האמריקאי, נובמבר 2000. צילום: מייקל תומפסון
למטה: ג'מה וורד בהפקה של ווג פריז, 2005. צילום: מריו טסטינו

2011-04-28T00:55:00.000+03:00

מלמעלה: חוטי תפירה, ההדפסים של מרי קטרנצו ושל דריס ואן נוטן לקולקציות סתיו/חורף 2011, Original sketches with swatches של איב סן לורן, סתיו/חורף 1976

גרסת כיסוי

2011-04-20T22:23:00.000+03:00

למעלה: ביאנקה ג'אגר על שער ווג הבריטי, מרץ 1974. צילום: אריק בומן.
למטה: אנאיס פוליאוט, ווג גרמניה, מאי 2011. צילום: גרג קאדל.

אופנת רחוב

2011-04-17T20:48:00.000+03:00

מימין: צילומים של ריצ'רדסון, פרט מ-Canal st.Cross-Section של וולפסון (2010), הפקה של מאן סומארני ל-WWD

העבודות של אלן וולפסון הן יצירות ממש משוגעות. כבר יותר מעשרים שנה הוא מפסל מודלים זעירים של דיינרים, בתי קולנוע, פיצריות, קזינו ושלל מוסדות עירוניים שהפכו לאייקונים תרבותיים בארצות הברית.

מימין: המבורגרים של ריצ'רדסון, ההפקה מ-WWD, היצירה Ma's Home Cooking של וולפסון (1991)

גם הצילומים של טרי ריצ'רדסון הפכו אותו לאייקון אופנה ותרבות. הבלוג שלו Terry's Diary הוא אסופה של המון תצלומים שהוא מצלם על הדרך, מאחורי הקלעים של הפקות או באירועים שהוא נוכח בהם, אבל ברוב המקרים הפריימים המעניינים ביותר (פרט לכאלה שבהם מופיע ג'יימס פרנקו. או סנוקי), הם כאלה שכוללים שלטי רחוב, תמרורים, שלטי ניאון, גרפיטי וכיוצא באלה, באמצעותם מעביר ריצ'רדסון מסר מסוים.

מימין: Lucky Sevens Casino של וולפסון (1988), שלושה תצלומים של ריצ'רדסון וההפקה מ-WWD

איכשהו הם הולכים ממש טוב ביחד.

את העבודות של וולפסון אפשר לראות כאן.

אבודות והוזות

2011-04-14T23:38:00.001+03:00

למעלה: נטליה וודינובה, אל פנינג, קלואי מורץ והיילי סטיינפלד בשאטו מרמון. מתוך "ווג", מאי 2011. צילום: ברוס וובר. ההפקה המלאה והמקסימה כאן.

למטה: אל פנינג וסטיבן דורף בשאטו מרמון. מתוך "אי שם" של סופיה קופולה.

שיעור אנטומיה

2011-04-12T01:33:00.000+03:00

האנטומיה של הקאפקייקס, עבודה של אלן המברגר ושרה ווילסון; אנטומיה של ארנב, עבודה של התר תומפקינס; פיפי לאפין לובשת קאפקייק, מתוך הבלוג של פיפי לאפין (וכדאי להגדיל את התמונות).

אדומות

2011-04-05T22:55:00.000+03:00

למעלה: שרון טייט, 1967. מכאן
למטה: ג'וליאן מור, 2011

Color Block Party

2011-04-02T15:14:00.000+03:00

מתוך קולקציות אביב-קיץ של כריסטופר קיין, אלכסנדר הרשקוביץ, גוצ'י, היידר אקרמן, ז'יל סנדר, פראדה, אקווילנדו רימונדי ו-Loewe. את צבעי עוגיות המזל אפשר לרכוש כאן.

Things Last A Long Time

2011-03-26T12:32:00.000+02:00

למעלה: מודעה של שאנל, 1992
למטה: הפקה של ווג איטליה, מרץ 2011 (ההפקה המלאה והנהדרת כאן)

הו מיוצ'ה זו היתה פנטזיה נהדרת

2011-03-21T22:00:00.000+02:00

הפנטזי לוקבוק של פראדה הוא ללא ספק הקמפיין שאני הכי מחכה לו במהלך השנה, ובשבוע שעבר הגיע סוף סוף זה של קולקציית הקיץ הצבעונית. גם הפעם מדובר בשילוב של צילום, ציור ובעיקר אמנות דיגיטלית, והתוצאה, כרגיל, מקסימה.

ואם אנחנו כבר כאן, אז שווה לבדוק גם את הצלם דמיאן בלוטיארה (Damien Blottiere), שהעבודות שלו, שהופיעו בעיקר במגזיני אופנה ותרבות, הזכירו לי קצת את הלוק של הלוקבוק הנ"ל.

ועוד פרויקט נחמד, ששואב מאותם מקורות הוא RVLVR. הרעיון הוא שמספר אמנים מקבלים מספר אימג'ים זהים (במקרה הזה ציפור, מצלמה, דמות של אישה, בניין וכיו"ב) וכל אחד מהם יוצר את היצירה שלו, בסגנון ובטכניקה אחרת שמתאימה לו. כמובן שהתוצאה מגוונת ומגניבה למדי.

David “Netherland” van Alphen

Stanley Hooper

Monsieur Serge

Jesse Draxler

Daniel Mountford

Philipp Michaelis

כל העבודות של RVLVR כאן
הלוקבוק המלא של פראדה כאן וסרטון היוטיוב הלא פחות כייפי כאן
הלוקבוק של הקולקציה הקודמת כאן

אנימל פלאנט

2011-03-11T19:55:00.000+02:00

מי שמכיר אותי יודע שאני ממש אוהבת בגדים עם דמויות של חיות (כבר הוכחתי את זה כאן ובכמיהה לזה ולזה), אבל לפי בחינה מדוקדקת של הקולקציות בחודש האופנה, שבדיוק הסתיים, נראה שאני ממש לא היחידה.

מימין: ז'אן צ'רלס דה-קסטלבז'ק, מיו מיו, מולברי ומארק ביי מארק ג'ייקובס

מימין: טופשופ יוניק, אונגרו, ז'יבנשי וג'יל סטיוארט

מאז מיו מיו קיץ 2010 לא ידעו בעלי החיים עושר כזה, בחיי. בחורף הבא יגיעו הדפסי החיות בשתי דרכים: האחת, הדפסים מפוזרים (ציפורים במיו מיו ובמולברי, צבאים ופילים אצל מארק ג'ייקובס וסוסים אצל דה-קסטלבז'ק); השנייה, הדפס מרכזי (כלבים אצל יוניק, שכל התצוגה שלהם שאבה השראה מ-101 דלמטיים, נשר, בואש ועכברוש אצל אונגרו, פנתרים אצל ז'יבנשי ושועלים וינשופים אצל סטיוארט). בנוסף, היו גם כמה אקססוריז מוצלחים.

מימין: כובעי חתול של ז'יבנשי ואנה סואי

מימין: משקפי פנתר של ז'יבנשי, קלאץ' ונעל של מארק ביי מארק

אגב, אם אתם מעוניינים לעשות את זה בעצמכם, הנה שתי אופציות סבירות יותר מבחינה תקציבית:

חולצת או שמלת שועלים שאפשר לרכוש כאן

חולצת או שמלת חתולים שאפשר לרכוש כאן

עושים רוח

2011-03-05T22:48:00.000+02:00

ראיתי היום את התצוגה של צומורי צ'יסטו (Tsumori Chisato) ונזכרתי שרציתי לעשות פוסט על מניפות.

מניפות הן כמובן לא דבר חדש, והן קשורות באופנה כבר עידנים.

ווג, ינואר 1972. צילום: ססיל ביטון

כריסטי טרלינגטון בווג בריטניה, ינואר 1992, צילום: ארתור אלגורט

אבל לעתים הן משמשות גם לקישוט ודקורציה.

מימין: ווג אוסטרליה, אפריל 2011, צילום: ניקול בנטלי; Another, קיץ 2011

מאז קולקצית הקיץ הנוכחי של לואי ויטון קשה למצוא מגזין שלא השתמש במניפה לאחת ההפקות שבו.

על המסלול של לואי ויטון

קמפיין אביב-קיץ 2011 של לואי ויטון

Interview, מרץ 2011, צילום: מרט ומרקוס

L'express, צילום: ז'אן פרנסואה קמפוס

Numero, צילום: בן הסט

ווג גרמניה, מרץ 2011, צילום: אלכסיי לובומירסקי

אריזונה מיוז בווג ספרד, מרץ 2011, צילום: לכלן ביילי

ווג סין, מרץ 2011, צילום: Xin Fan

בקיצור, אם לקרל יש אחת, אין סיבה שלכם לא תהיה.

עיניים עצומות לרווחה

2011-02-27T22:11:00.000+02:00

למעלה: ווג צרפת, מרץ 2011, צילום: אינז ווינוד
למטה: elle קוריאה, פברואר 2011

טבע דומם עם שמלה

2011-02-26T00:31:00.000+02:00

השבוע נתקלתי במקרה בתערוכה של האמן הרב תחומי האוסטרלי ג'ונתן זאוודה (Zawada), שעובד עם קליינטים מתחום האופנה, המוזיקה והפרסום, פרט ליצירות האמנות שלו. בין השאר הוא שיתף פעולה עם להקת ה-presets, עם המעצבת טינה קאליבס ואפילו עם קוקה קולה וב.מ.וו.

בכל אופן, התערוכה החדשה שלו, שמוצגת עד השבוע הבא בלוס אנג'לס נקראת Over Time והיא כוללת ציורי שמן ענקיים וצבעוניים של נופים. מה שמעניין בציורים של זאוודה הוא שהם מבוססים על גרפים בנושאים שונים (למשל שימוש במריחואנה בקרב סטודנטים) אותם הוא עיצב בתלת-ממד ועל פי זה הוא יצר את הציור עצמו (כאן אפשר לראות על פי איזה גרף נוצר כל ציור).

אבל לא זה מה שהוביל אותו לכאן, אלא העובדה שכל הציורים האלה מיד הזכירו לי את קולקציית הקיץ המתוקה של אלכסנדר הרשקוביץ', שמושתתת על שילובי צבעים מאוד דומים לציוריו של זוואדה. כדי להבין את זה קצת יותר טוב, בניתי את זה:

אני מודעת לזה שלא כולם ממש זהים, אבל רוח הדברים ברורה. ולמען האמת נראה לי שזה נראה ככה הרבה יותר טוב מהמקור ולמי שמעוניין אני מוכנה למכור את זה לעטיפה של האלבום שלו. מי שרוצה לראות את שאר הקולקציה של הרשקוביץ' מוזמן לבדוק כאן ולעוד קצת אמנות לכאן.

הוט צ'יפ

2011-02-18T18:36:00.000+02:00

פרואנזה סקולר עם עוד תצוגה מדהימה שנערכה השבוע בניו יורק. ג'ק ולזארו סיפרו שאת ההשראה הם שאבו משמיכות של ילידים אמריקאים, אותם סרקו והפכו להדפסים ודוגמאות מפוקסלים. את התצוגה בשלמותה אפשר לראות כאן.

זוהר בדשא

2011-02-11T14:45:00.000+02:00

תמונות 1,3,5,7: קירסטן דאנסט, מתוך הלוקבוק של בנד אוף אאוטסיידרס לאביב 2011.
תמונות 2,4,6,8: דאנסט, מתוך "מארי אנטואנט" של סופיה קופולה.

מכנסיים של סטלה מקרטני ופוחלץ של פנתר

2011-02-10T20:31:00.000+02:00

היום מתחיל שבוע האופנה בניו יורק, ואחריו כמובן גם בלונדון, בפריז ובמילאנו. אבל לפני שאני נכנסת למצב של בהייה אינסופית בקולקציות (נתראה באמצע מרץ), סוף סוף הצלחתי לעשות סדר בכל האאוטפיטים שאספתי מקולקציות ה-pre-fall. ניסיתי לסדר אותם לפי קטגוריות, אבל זה לא לגמרי הצליח.

1. אני מחפשת כבר חודשים מכנסיים ארוכים ללא הצלחה. עד שראיתי את המכנסיים של סטלה מקרטני.
2. אני כנראה לא באמת אלך עם חולצה מוזהבת, אבל כאן זה נראה פשוט כ"כ מתוק שלא יכולתי לוותר.
3. הקולקציה של פרואנזה סקולר הייתה ממש מאכזבת. הצלחתי לדלות ממנה שמלה אחת, וגם זה בקושי.
4. ראף סימונס הוא גאון.
5. אני צריכה פוחלץ של פנתר.

מימין: גוטייה, סטלה מקרטני, 3.1 פיליפ לים

פרואנזה סקולר, סטלה מקרטני, ז'יל סנדר

NO21, נינה ריצי, ז'יבנשי

ארדם, אנטוניו ברארדי

לנוון

סלין, acne

כל התמונות מ-style.com

ג'ינג'ר

2011-02-02T23:43:00.000+02:00

חלק מההפקה שצילמו אינז ווינוד לגיליון מרץ של ווג יפן. ראקל זימרמן והכוריאוגרף סטפן גאלווי נכנסי לנעלי הריקוד של פרד אסטר וג'ינג'ר רוג'רס. אגב, אומרים שכתום עומד להיות הצבע של הקיץ, אבל חוץ מלראקל זימרמן אני לא בטוחה שזה באמת מחמיא למישהו.

אביב מתעורר

2011-01-26T19:32:00.000+02:00

נתקלתי השבוע ביצירה מדהימה שהוצגה במהלך הביאנלה בוונציה בשנת 2003 - Falling Garden, שיצרו האמנים השוויצריים גרדה סטיינר ויורג לנצלינגר. העבודה המטורפת הזו הוצגה בכנסיית San Stae בעיר ונוצרה מחומרי גלם שונים, שחלקם טבעיים וחלקם מעשה ידי אדם, החל מעלי בננה ושורש סלרי ועד שיני חזיר ונחשי גומי.

במקביל לכל הצמחייה הזו, שמתי לב שלאחרונה פורסמו המון הפקות אופנה פרחוניות, אז אספתי כמה תמונות אביביות, לא כולן ממש מעכשיו.

וכמובן שאי אפשר להתעלם מהשמלה הכי אביבית בקולקציית הקיץ המתקרבת, שעיצב ראף סימונס לז'יל סנדר.

מלמעלה: ווג יפן, יוני 2010, צילום: Andreas Sjodin; מקור לא ידוע; מארי קלייר צרפת, פברואר 2011, צילום: אן מנקה; ווג אוסטרליה, אוקטובר 2010, צילום: ניקול בנטלי; הארפר'ז באזאר סין, פברואר 2010, צילום: פאנג האי; ווג פריז, פברואר 2011, צילום: מריו סורנטי; Elle US, פברואר 2011, צילום: קרטר סמית; אינדסטרי 2, צילום: קמילה אקרנס; קמפיין פרי-פול 2011 של Chicletes com Guaraná, צילום: ברברה זנקו ומארקו רודריגז; ג'מה וורד בצילום של אמה סמרטון; ווג גרמניה, פברואר 2011, צילום: ויקטור דמרשלייה; מארי קלייר צרפת, פברואר 2011, צילום: אן מנקה.

דוגמה טובה

2011-01-21T02:56:00.000+02:00

הכל התחיל מצפייה חוזרת ב"מרי אנטואנט" בסופ"ש האחרון. התמונה של קירסטן דאנסט לבושה בשמלה מעוטרת פרחים ונשענת על קיר עטוף בטפט לא יצאה לי מהראש (וגם הפכה מאז לטפט שלי במחשב), והזכירה לי המון אדיטוריאלס שראיתי בזמן האחרון במגזינים. את חלק מהתמונות שמופיעות כאן, כבר פרסמתי בעבר, אבל עם חברותיהן בעלות הדגמים יש להם אפקט הרבה יותר מרשים.

אגב, אני יודעת שזה לא ממש טפט אלא סדינים, אבל אי אפשר להקדיש פוסט שלם לקירות מעוטרים בלי להזכיר את האדיטוריאל המדהים שצילם סטיבן מייזל לווג איטליה. הנה הוא במלואו.

מלמעלה: ווג איטליה, דצמבר 2010, צילום: אמה סומרטון; ווג רוסיה, ינואר 2011, צילום: פרנסואה נארס; ווג איטליה, דצמבר 2010. צילום: ריצרד בורברידג'; ווג בריטניה, ינואר 2003, צילום: קארן קולינס; ווג איטליה, צילום: מיילס אלדרידג'; צילום: סטיבי ומדה; ווג סין, ינואר 2010, צילום: וולטר פייפר; בלנסיאגה, פרי פול 2011; ווג בריטניה, ינואר 2003, צילום: קארן קולינס; ווג איטליה, יוני 2009, צילום: אמה סומרטון; מתוך "גארדן סטייט"; מתוך "מרי אנטואנט"; נומרו טוקיו, יוני 2010, מתיאס ורינס-מקגראת'; Another, סתיו-חורף 2010, צילום: ונטיה סקוט; וולפייפר, יולי 2009, צילום: ניק נייט ופיטר סווילה; Elle רוסיה, אפריל 2010, צילום: Marcin Tyszka.

אקסטרה שמאל

2011-01-15T21:04:00.000+02:00

ווג פריז, אוגוסט 2010. צילום: דיוויד סימס

תוכן שיווקי

2011-01-08T03:13:00.000+02:00

עונת הקמפיינים בדיוק התחילה, אז החלטתי לחזור אחורה ולחפש כמה קמפיינים משנות התשעים. החיפוש בארכיונים העלה המון מודעות מדהימות, חלקן נראות ארכאיות למדי וחלקן מפתיעות במיוחד, כמו שירז טל מתנשקת עם בחורה בקמפיין של דולצ'ה וגבאנה, דרו בארימור בקמפיין של מיו מיו והדוגמנית הצעירה דיאן קרוגר בקמפיין של דיור.

הלנה כריסטיאנסן, שאנל, 1990, צילום: קרל לאגרפלד

מוניקה בלוצ'י, דולצ'ה וגבאנה, 1992

כריסטי טרלינגטון, ז'יל סנדר, 1992, צילום: ניק נייט

ז'אן פול גוטייה, 1993

סטלה עמר וחברים, ז'אן פול גוטייה, 1993

לנוון, 1993

שירז טל (משמאל) וחברה, דולצ'ה וגבאנה, 1994

ורסאצ'ה, 1994

נעמי קמפבל, קלואי, 1994, צילום: קרל לאגרפלד

ז'יבנשי, 1994, צילום: הרב ריטס

מיו מיו, 1994, צילום: קורין דיי

קריסטין מקמנאמי ושלום הארלו, שאנל, 1995, צילום: קרל לאגרפלד

דרו בארימור, מיו מיו, 1995, צילום: אלן פון אונוורת'

קלואי סביני, מיו מיו, 1996, צילום: יורגן טלר

עמית מכטינגר, ארמני, 1996, צילום: פיטר לינדברג

גוצ'י, 1996, צילום: מריו טסטינו

דיאן קרוגר (במרכז) וחברות, דיור, 1997

דיור, 1997, צילום: ניק נייט

סטלה טננט, איב סאן לורן, 1999, צילום: פיליפה קומטי

אותה קומה, אותה בלורית שיער

2011-01-01T21:42:00.000+02:00

למעלה: נעמי קמפבל, ווג US, ינואר 1990
למטה: שאנל אימאן, Elle UK, פברואר 2011

Countdown

2010-12-31T22:23:00.001+02:00

מלמעלה: קאבר של מגזין "10", תשעה בלוגרים, 8 בול, סבן דדלי שיידס בהארפר'ז באזאר, סיקס פאקס בקמפיין ארמני, שאנל מס' 5, ארבע דוגמניות בקמפיין מיו מיו, שלוש סופרמודלס, טו אוף א קיינד במגזין טווין, קאבר של נומרו 1, מתוך קולקציית אביב-קיץ של מארק ג'ייקובס (מהפליקר הזה).

thugs think I'm a Blood 'cause I won't take this red suit off ha, I swear I got the freshest wardrobe

2010-12-25T03:06:00.002+02:00

merry christmas

דאבל ריינבואו

2010-12-22T22:58:00.000+02:00

מלמעלה: אשלי סמית בנומרו, תצוגת אביב 2011 של ממדהאם קירשהוף, מסרקיות של miskabelle, אלכס ווק בגלאמור ההולנדי, תצוגת אביב 2008 של קרל לגרפלד, קלואי סביני, צבעוני של Hy-Vee East בהולנד, הארפר'ז באזאר 1959, עוגת קשת בענן מהפליקר הזה, פסל של גוארה דה לה פז, בית קולנוע בדבלין.

אמנות שאני אוהבת

2010-12-15T23:38:00.000+02:00

אלה לא יצירות קוביסטיות וגם לא צילומים מהאייפון של אלון. זה מה שקורה כשעורמים את כל שערי ווג של שנת 2010 זה על גבי זה. כל הראשונים מחולקים לפי מדינות. האחרון משלב את כל השערים ביחד (כאן טוענים שזה יוצר את דמותה של מריה הקדושה. אני לא יכולה להתווכח עם זה):

אוסטרליה

ברזיל

סין

גרמניה

איטליה

ספרד

בריטניה

ארצות הברית

מריה הקדושה

מטען סורג

2010-12-12T22:15:00.000+02:00

כן, אני יודעת שכבר שמתי תמונה מההפקה הזו של הווג הבריטי, אבל היא גם כ"כ יפה וזה גם בדיוק מה שאני צריכה עכשיו בשביל להתחמם, אז הנה עוד אחת.